אחד המכשולים בדרך למימוש העצמי היא העובדה שקיים פער בין הפנטזיות שלנו לבין המציאות. כולנו רוצים להתפרנס ממה שאנחנו אוהבים, אולם, מה עושים עם העובדה שיש פעמים רבות פער בין הרצוי והמצוי? כיצד אוכל להרוויח מספיק כסף למחייתי ובאותו הזמן לעסוק במה שבוערת בי אש לעשותו? רבים מוותרים על האש הפנימית ובוחרים בחיים של פשרה כואבת. לא פעם מה שנראה כפשרה זמנית מתפתח לשנים של תעייה בדרך והתרחקות מעצמך. כאשר אתה עוסק בעיסוק שלא מחייה אותך יש לכך השפעה מצטברת עליך שיכולה בטווח הארוך אף להתבטא בדיכאון ופגיעה במצב הרוח. אם כן מה עושים?כיצד ניתן לגשר על הפער בין הרצוי והמצוי במסענו המקצועי?
על מנת לגשר על הפער הזה עליך קודם כל להיות מחובר לעצמך ולהבין מהי האש שבוערת בך. כאשר אתה מזהה מה משמעותי בעיניך ומה מאפשר לך לחוש יצירתי אז אתה יכול לבחון את המציאות ולבדוק איך ניתן לנוע באופן שמשלב את התשוקה המקצועית שלך עם היכולת שלך להתפרנס כרגע. למשל, אתה יכול לאהוב צילום אמנותי וללכת כרגע לצלם אירועים או לערוך וידאו או להיות אסיסטנט בסטודיו לצילום. בכך אתה מתכתב עם המציאות, לא מוותר על תחום העשייה שלך ובוחר במה שיכול להיחשב כפשרה מסוימת אך למעשה ייתן לך כלים מקצועיים להפוך ברבות הימים לצלם עצמאי.
כמו כן ברגע שאתה עולה על נתיב שמתכתב עם האש הפנימית שלך דברים מפתיעים ולא צפויים קורים בדרך. אתה תפגוש מישהו שיציע לך אפשרות מקצועית מעניינת או תיחשף לשדה בתחום העיסוק שלך שירחב את אופקיך. זה מאד שונה למשל עבור מי שאוהב צילום לעבוד בתעשיית הקולנוע או עריכת הוידאו מאשר ללכת ולהיות רואה חשבון כפי שאביו מצפה ממנו להיות.
זהו סוג אחר לגמרי של פשרה.
במקרה של הישארות בתחום הילום אתה מתכתב עם המציאות אך לא מוותר על החלום שלך וברבות הימים אף רצוי שתדע לפתח חזון מקצועי שיאפשר לך התקדמות מושכלת בתחום העיסוק שלך.
לעומת זאת באפשרות של זניחת תחום העיסוק והליכה לתחום אחר לחלוטים שלא מרגש אותך זוהי פשרה שיש בה ויתור כואב על היכולת לחיות חיים יצירתיים ומספקים.
כפי שפרויד הבין בהגותו את "עקרון המציאות" בשלב מסוים התינוק שהופך לפעוט מבין שהוא לא כל יכול, שישנה מציאות שעליו להתחשב בה, רצונות חברתיים ונורמות מסוימות. הוא לומד לסנתז בין הרצון שלו ובין אותה מציאות. בריאות נפשית קשורה לטעמי ביכולת למצוא את הסינתזה בין האש הפנימית והמציאות באופן אגורם לנו לא לוותר על חלומותינו אלא לחיות חיים שמתכתבים עם אותה אש.