המקום חסר המאמץ בתוכנו

היכולת להגשים את עצמך בעולם הזה קשורה לאפשרות לשחרר את המקום חסר המאמץ בתוכך ולהניע אותו לפעולה. בתוך כל אחד מאיתנו ישנו מקום שבו אנחנו מרגישים חיים, שמחים, משוחררים. היכולת לפעול מהמקום הזה מניעה את התהליך שבסופו מגיע המימוש.

מסיבה כלשהי, שהיא שונה בפרטים אבל דומה במהות אצל כולנו, אנחנו נותנים לפחד לעצור אותנו. מסתפקים בלחפש פתרונות ביניים, יצורי כלאיים, שמניחים מראש שלא יהיה לנו את מה שאנו רגילים אליו, אם ניתן לעצמנו להיות חופשיים.
כלומר, אנחנו מפחדים לאבד את הנוחות שהפכה לערך בחיינו. מתוך הפחד הזה נולד ויתור והויתור הזה מוביל לסבל. סבל שקשור למחלות ולדכאונות ולמצוקה רגשית, פיסית ורוחנית.

באופן פרדוקסלי דוקא ההתמודדות עם המשימה הבלתי נמנעת של לגלות ולממש את עצמי בעולם לא פשוט ומנוכר היא ההבטחה לחיים בעלי משמעות ועניין. האדם צומח כשהוא בתוך מסע שמאתגר אותו.

יחד עם זאת קיימות שתי תנועות מקבילות- ההתמודדות עם האתגר החיצוני והחיפוש אחר התנועה הפנימית חסרת המאמץ וההרמונית שתאפשר פתרון של המתח והתפתחות לעבר הבשלה.

מחד ההתמודדות עם האתגרים החצוניים: פרנסה, הורות, יחסים, זוגיות וכו'. שם אנחנו מאותגרים כל הזמן והחוויה לא פעם היא של מאבק. גם אם לא היינו רוצים בכך.
מאידך בפנים ישנו מקום שעומד בסתירה למאבק הזה. מקום של זרימה פשוטה של הנשמה. מקום שנוכל להתקרב אליו ולגעת בו אם נרשה לעצמנו לחלום. לקוות. להתפשט מהמאבק החיצון.

המקום הזה אמור להנחות אותנו במקום הפחד. זהו המקום בתוכנו שאם נדבוק בו יוביל אותנו לעבר המימוש העצמי שלנו.

כשיהיה לנו האומץ להקדיש את חיינו להקשבה למקום הזה ומוכנות להתמודד עם מה שקורה בתוכנו בדרך אל ההקשבה אליו, אז ניתן יהיה להשיט את הספינה לחוף מבטחים. חוף שבו הנמל והים והסירה אחד הם.

פורסם בקטגוריה התפתחות אישית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *