פעמים רבות בדרכנו המקצועית אנחנו חווים פער בין הרצון שלנו ללכת בדרך שיש בה משמעות אמת ותשוקה יצירתית עבורנו ובין קולות של היסוס שקוראים לנו לעצור. הקונפליקט הזה יכול להיות בינינו לבין עצמנו או שאנחנו נותנים לקול שעוצר אותנו להיות מבוטא על ידי קולות חיצוניים כמו קול של אמא, אבא, חבר או חברה שקוראים לנו לנהוג בהיגיון ובאופן מחושב כלכלית.
בסופו של דבר הבחירה האם לחיות חיים של תשוקה ומחויבות לעצמך היא בחירה שמונחת לפתחנו. באורח החיים המודרני על שלל לחצי הפרנסה והקיום שבו נדמה כי הקולות הללו יכולים לערבב ולערבל אותנו. אני סבור שהיכולת להשתהות רגע ולברר מה מניע אותנו בחיים- הרצון לחיות מתוך מימוש או לוותר על עצמנו באיזשהו אופן היא חשובה.
מדרכי המקצועית שכוללת עשרות שנים של צעידה מחושבת לעבר מימוש עצמי יצירתי וחיים מקצועיים שיש בהם תשוקה ונאמנות לדרך שבחרתי אני יכול להגיד כי ניתן למצוא שביל זהב שבו גם לוקחים בחשבון את המציאות והמורכבויות שלה וגם נשארים נאמנים לעצמנו ונעים לעבר יכולת לחיות חיים מלאים מתוך הגשמה וסיפוק.
התהליך הזה דורש סבלנות, אורך רוח וחשיבה לטווח ארוך אך היות ובכל המחקרים שנעשו עם אנשים שהיו לקראת סיום חייהם רובם הצטערו שלא היו יותר נאמנים לעצמם ואף אחד לא הביע סיפוק מכך שוויתר על חלומותיו ועל חיפוש משמעות בחייו המקצועיים אין לי ספק ששווה לבדוק עם עצמנו האם אנחנו חיים את החיים שהיינו רוצים לחיות.
