כוחו המרפא של הטבע

 

כילד יצאתי אל הטבע הפתוח למצוא מרפא לנשמתי. שם, בין שיחי הקידה השעירה שבכרמל הייתי מבלה שעות עם האדמה, השמיים והעננים, כשמדי פעם רועה עיזים חולף לו במרחק מה ומפר את הדממה.

לא ידעתי לנסח אז במילים את מה שאני מבין היום היטב. אין רופא גדול יותר מהטבע.

לנפש, לגוף, לחיבור ביניהם- האדם המודרני מתרחק מעצמו ומהטבע והשלווה והאיזון מופרים.

כולנו נסחפים  בתוך הטכנולוגיה, נבלעים מול מסכים שמכלים להם אנרגיית חיים יקרה.

אני לא מכיר אדם אחד, כולל אותי, שלא מבלה יותר ממה שצריך מול מחשבים, פלאפונים, טלוויזיות ואינטרנט.

במקום לצאת אל הטבע על בסיס יומיומי, ברגל, פשוט כדי למלא את המצברים, כולם טסים להם לעבר מטרות שונות ומשונות ותמיד יש מטרה חדשה באופק או עוד איזשהו גאדג'ט שיושיע אותנו מהסבל אם רק נשים עליו יד.

ממש כמו חשבונות הבנק שאף פעם לא מתמלאים מספיק, הנשמה נמצאת בחסך מתמיד.

היכולת של הטבע לרפא היא הבסיס לכל רפוי שקיים ומוכר לנו.

ליכולת לשבת ולהקשיב לבריאה שמסביב יש אפקט שמאפס את המערכות שלנו ומחזיר להן את כוחן.

העצים והאבנים, השיחים והאדמה, השמיים שלמעלה, השמש, צמחי התבלין והפרחים שאנו פוגשים בדרך, הם כולם נוגעים בנו ואנו נוגעים בהם כשאנו יוצאים לטבע.

יש חילוף חומרים הדדי, אנרגיות שזורמות, מנקות מרעלים פנימיים ומאפשרות לגוף ולנפש איזון פנימי ואיפוס מערכות.

לא צריך להבין בשכל ולמעשה הרבה דברים לא ניתן להבין. מספיק להתמסר לתחושה ולשים לב למצב הרוח והוויברציה הכללית כשנחזור משהייה בת 10 דקות אפילו בטבע הפתוח.

הליכה על חוף הים או בהר, ישיבה מול השקיעה ביום קיץ חם או שהייה ליד מים זורמים באחד הנחלים או המעיינות- הדברים הללו משפיעים על הנשמה ומאפשרים למערכת להירגע.

גם שהייה פשוטה בטבע ללא דרמה- ישיבה או צעידה בנוף שאינו בהכרח קסום, עוצר נשימה, מרהיב וכ'ו עושה את העבודה.

ומי שמוצא אומץ בליבו לשבת כמה דקות ולנסות בשלב ראשון להשקיט את המחשבות ולהתחבר לטבע סביבו ובשלב שני לבדוק אילו תובנות והבנות נובטות בו לגבי השאלות שמעסיקות אותו בחייו נכון לעכשיו-

יכול למצוא בטבע מעבר לריפוי ולמילוי המצברים גם מקור להשראה ולהבנות לגבי הדרך אותה הוא הולך.

 

פורסם בקטגוריה בלוג, התפתחות אישית. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *