העץ שצומח

לא פעם ולא פעמיים יצא לי לשבת מול מטופלים שהפער בין החוויה שלהם את עצמם ובין מי שהם באמת צעק לשמיים. הכוונה היא שהם חוו את עצמם הרבה יותר בחומרה ובצורה ביקורתית מאיך שהם נחוו על ידיי. נכון, לכולנו יש ups ולכולנו יש downs, אבל, יש מי שכשהם צוללים הם מתקשים להתרומם בכל הנוגע לתפיסה העצמית שלהם. וכשזה קורה האדם נכנס למלכוד.
היכולת לצמוח
היכולת שלנו לצמוח מבוססת על ההבנה שקודם כל אנחנו שם בשביל עצמנו. מקור התמיכה הראשי וספק הכוחות העיקרי לצמיחה עבורי הוא המנוע הפנימי. ברגע שאדם חווה את עצמו כחסר יכולת או חסר כישורים הוא מחבל בזכות הטבעית שלו להתפתח ולצמוח ובסופו של דבר לפרוח.
אבל מה לעשות? לא פעם אנחנו גדלים בסביבה שלמרבה הצער במקום לטפח את הכישורים הטבעיים שלנו ולראות את האור שבנו מחריבה את הביטחון העצמי ומדגישה שאנחנו לא מספקים את הסחורה.
לא לספק את הסחורה
הסחורה הזו- להיות כמו הבן המצליח של שמעון או הבת האקדמאית של הדודה מרים, היא סחורה וירטואלית שאין לה שום משמעות. גם לא כשאני אמור להיות כמו הבן המושלם שלעולם לא אהיה או האחות המוצלחת שתמיד חסיתי בצילה. לו רק היה מי שהאמין בנו ואמר לנו "עוף עם החלומות שלך ילד יקר, אני שם בשבילך מה שלא יהיה, אוהב ומחבק"… אבל, מה לעשות? עבור רובנו המכריע הקול הזה לא נשמע. והחסך בקול הזה, החסך בתמיכה הבלתי מסוייגת בטבע הפנימי שלנו, היא משהו שלמדנו לחיות במינוס לגביו. וככל שאנו גדלים הכמיהה לקול הזה הופכת בעייתית. כי שתיל שלא קיבל מים ואדמה ואור בכמות מספקת כשהיה רך, גדל אחרת. וכל אחד ואחת מאתנו הוא/היא שתיל שמתגעגע למה שלא היה לו במובן מסוים.
הכוח של התהליך
הכוח של התהליך שאני עושה עם מי שמגיע אלי לטיפול (וגם עם עצמי במסע האישי שלי) הוא להצליח להתחבר אל האור והאדמה והאוויר שקיימים בי עכשיו. ליופי ולעוצמה ולכשרון ולתקווה. לנסות לא לכרוע תחת העומס של הפער בין מי שאני יודע שאני יכול להיות ובין מי שאני עכשיו. בטיפול, בהרבה סבלנות, מנסים לייצר תנאים שיאפשרו לנשום, להתחבר למנוע הפנימי, ולנוע קדימה מתוך אהבה וקבלה עצמית. להיות העץ שאני עכשיו ולהרגיש את עצמי צומח, למרות ובגלל מי שהייתי פעם, לעבר מי שאני יכול להיות.

פורסם בקטגוריה בלוג, טיפול נפשי, כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא העץ שצומח

  1. מאת תרצה‏:

    מקסים.
    אחד ההנחיות הראשונות שקיבלתי בקורס להקמת עסק היתה לשלוח שאלון למשפחה, חברים, קולגות ולשאול אותם מה החוזקות שלי, מה הדבר שלדעתם מאפיין ומייחד אותי, בעיקר בהקשר של העסק העתידי, אבל לא רק.
    התשובות היו כל כך מפרגנות, רובן בנוסח "זה בדיוק הדבר שנועדת לעשות, לכי על זה".
    זה היה מנוע הצמיחה הכי חזק שקיבלתי אי פעם, מספיק דלק לקחת אותי הכי רחוק שאני מעיזה לחלום.

    • מאת זיו טל‏:

      מדהים. ואני מניח שזה גם הפתיע אותך. למה אנחנו תמיד מופתעים לגלות שאנחנו נהדרים, במיוחד בעיני אחרים? צמח מיוחד האדם. תירצ, תודה על השיתוף

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *